לפני מספר שנים הגיעה אליי בחורה עם בעיה שהיא הגדירה אותה
כבעיה  "בלתי פתירה"

מה היא הבעיה שאלתי ?

תשובתה של הבחורה היתה : יש לי חבר שאני בקשר איתו כבר שנה וחצי, הבחור הציע לי חתונה לאחר ארבע חודשים שהכרנו, כלומר כבר לפני שנה וחודשים. שלא תבין לא נכון היא אמרה, אני מאוד אוהבת אותו, מאוד מאוד אוהבת אותו. אבל אני לא מסוגלת להתחתן איתו !

בשלב הזה עדיין לא רציתי לשאול אותה למה היא לא יכולה להתחתן איתו ?  
היה חשוב לי לקבל תחילה את התמונה הכוללת, ורק לאחר מכן כשארד לפרטים אוכל להבין אותם לאשורם. לכן שאלתי היתה

ומה קרה מאז הצעת החתונה  ?

הבחורה עצרה לרגע, לקחה נשימה עמוקה ורק אז התחילה לספר את אשר על ליבה. באותו זמן עדיין לא ידעתי כמה כאב ומועקה יכולים להסתתר מאחורי בחורה צעירה חיננית וחייכנית. עדיין לא ידעתי כמה נפשה קרועה,  וכמה נהרות של דמעות היא שפכה מצד אחד על רווקותה, ומצד שני על כך שהיא אינה יכולה לענות בחיוב לבחור שאותה היא מאוד אוהבת, ולהתחתן איתו.

וכך היא אמרה : לאחר שהבחור הבין שאני לא יכולה להתחתן איתו, למרות שאני מאוד מאוד אוהבת אותו. הוא החליט לעזוב ולהמשיך הלאה, למרות שעד אז יצאנו כבר חצי שנה. זה שבר אותי, הייתי הרוסה, הרגשתי שהשמיים נפלו עליי. שבוע שלם בכיתי ביום ובלילה, כל הכרית שלי היתה ספוגה דמעות.

ומה קרה אז שאלתי ? (הרי גם אחרי המשבר הכי גדול תמיד יש את יום המחר)

אחרי שבוע של סיוט עם המון בכי, שבוע שהרגשתי שהחמצתי את החתן שלי לכל החיים. הרמתי אליו טלפון ואמרתי לו שאין לי חיים בלעדיו, וחזרנו.
היתה לו הרבה סבלנות אליי, הוא הרגיש שאני עוברת איזה שהוא תהליך,  והוא עבר את התהליך יחד איתי. דיברנו על כך המון באותה תקופה. באופן טבעי כעבור חודש שוב עלתה השאלה של החתונה מצידו. אבל עדיין לא יכולתי להחליט חתונה, הייתי נתונה בין הפטיש לסדן וזה מרט לו את העצבים. אחרי שלושה חודשים נפרדנו שוב. אחרי שהוא דאג להבהיר לי שהוא היה מזמן כבר מתחתן איתי אם רק הייתי רוצה. אבל אני לא רוצה, כך הוא אמר. ולכן הוא יתחתן עם בחורה אחרת, לא כזו שתבזבז לו את החיים. . .

מיותר לספר לך כמה כאבה לי הפרידה הזו. בשיחה האחרונה, אחרי שלושה חודשים לאחר שחזרתי אליו, אבל עדיין לא הייתי מסוגלת להחליט. הרגשתי איך המילים שלו מצליפות בי שוב ושוב, הוא פשוט קרע אותי לגזרים. כל מה שהיה לו קשה כל התקופה הזו יצא עלי. ידעתי שגם הוא פגוע, אבל עד שהוא אמר את הדברים לא ידעתי עד כמה. עכשיו כאב לי גם על מה שעשיתי לו, נוסף על כאב הפרידה.  על כל מה שאכזבתי אותו, למרות שהוא באמת אהב אותי והאמין בי בכל ליבו.

השאלה מה מנע ממך להסכים להצעת החתונה שלו עמדה לי על קצה הלשון. אבל כמאמן אישי ידעתי שכאן אני חייב לשתוק. ידעתי שהשאלות שלי בשלב הזה רק יפריעו, והבחורה תגיד את הדברים מעצמה בלי שאצטרך לשאוב ממנה את זה. כך לאחר שתיקה מסויימת היא המשיכה.


אבל האמת היא שאני כן רוצה להתחתן, אני מאוד רוצה להתחתן, ואני מאוד רוצה להתחתן איתו, רק שאני    מ א ו ד   מ פ ח ד ת    אמרה, תוך כדי שהיא מורידה את עיניה כלפי מטה וקולה הולך ודואך.  
אתה מבין  ?  ?  ?
כל העסק הזה של החתונה מאוד מאוד מרתיע אותי. מצד אחד אני יודעת שמצאתי את הבחור הנכון והטוב עבורי. אך מצד שני אני יודעת שאין לי את הכוחות להחזיק בית, לגדל ילדים, להיות אשתו של. . .פשוט אין לי את הכוחות האלה ואני לא יודעת להתמודד עם כל הדבר הגדול והמפחיד הזה שקרוי חתונה.  זה הורס אותי רק לחשוב על הלחץ הנוראי שהייה נתונה בו.

אז אחרי שנפרדנו הפעם לתקופה של מספר שבועות בהם הוא הספיק לצאת עם כמה בנות אחרות. עשיתי כל מאמץ לחזור אליו פעם נוספת.  אחרי שהבנתי שהוא יוצא עם בנות אחרות, הבנתי עד כמה אני קשורה אליו, ועד כמה אני לא רוצה לוותר עליו.  אז חזרנו לעוד מספר חודשים, והסכמתי להתחתן איתו. אבל בפנים עדיין הייתי מתה מפחד. כך משכתי אותו ומשכתי אותו. עד  שפספסתי את החתונה של החיים שלי, אמרה ושתקה. . . . .
לאחר שנגבה את הדמעות הוסיפה כאילו על מנת להשלים את החסר, ואני יודעת שבדרך הזו אפספס כל חתונה שיכולה להיות לי בעתיד, עם כל בחור שיהיה היא אמרה.
הפעם היא כבר לא הוסיפה דבר, כאן היא כבר חיכתה לתגובה שלי.
 
 

לא הלאה אתכם הקוראים בכל נפתולי הטיפול הזה. ואני מספר את הסיפור הזה כי אני יודע שישנם אנשים נוספים במצב כזה או דומה לו.ומאידך אחרי כך וכך שנים הסיכוי שמישהו ידע לשייך אותו לאדם מסוים שואף לאפס.

סופו הטוב של הסיפור הזה הוא שאחרי 7 פגישות בלבד, (כל פגישה שעה וחצי) הבחורה חזרה אל הבחור שחיכה לה כל כך הרבה זמן וב"ה סגרה איתו חתונה.  לא רק סגרה איתו, אלא הם גם בפועל התחתנו והיום יש להם מספר ילדים.


בשיחות איתה  דיברנו על הכל :  על הילדות שלה, על הפחדים, על המשפחה, על החלומות, האכזבות, השמחות, השאיפות, הדמיונות, ההרגשות. . .  על הכל. .  . . .
ואיפוא שהוא בין כפלי הנפש הסתתרה התשובה.
התשובה שפחד הוא לא דבר שלילי
פחד הוא מנגנון הגנה מוצלח מאוד שהקב"ה נטע לנו בנפש.
פחד זה מנגנון חיובי ונהדר, המנגנון הזה מציל אותנו ושומר עלינו.
גם חיות ביער בורחות קילומטרים אם הם רק מריחות ריח של אש.
אם לא היינו "מתים מפחד", היינו יכולים למות באמת מאלף ואחת סכנות העורבות לנו על כל צעד ושעל. הפחד שומר עלינו ומזהיר אותנו. לכן אסור לנו להתעלם מהפחד.
בלי פחד היינו נופלים חלילה אל מותנו מבניין רב קומות, או נוהגים במהירות של 200 קמ"ש. ואם לא היינו מפחדים מהשוטרים ומבתי המשפט, החברה היתה נשחתת ויורדת לתחתיות ארץ. פחד במהותו הוא דבר חיובי (עוד לפני שהתמודדתי איתו) 

מכאן הגענו למסקנה שפחד לא חייב להיות דבר משתק. אם פחד אכן משתק אותנו זה מפני שאנו לא יודעים להתמודד איתו. אבל האמת היא שהפחד לטובתינו, הוא בא לשמור עלינו. לכן אפשר לפחד, ולהבין את המסר מבלי לקפוא על מקומנו.

לאחר מכן באו השיחות שהתמודדו לעומק ונטרלו את הדברים שייצרו את הפחד הזה מחתונה. דברים שהיו שתולים עמוק עמוק בתת מודע. חלקם דברים מהילדות שאנו לא מודעים כלל שספגנו אותם, ושהם עיצבו את חיינו ואת הדעות שלנו על דברים מסויימים בחיים. 

המסקנות מכך היו שחתונה אין פירושה להפוך לשפחה שכל מהותה לבטל את אישיותה ולעסוק בנקיונות, בישולים ושאר עבודות הבית למען אחרים.
חתונה אין פירושה  לספוג צעקות ועלבונות מהבעל.
חתונה אין פירושה לוותר על החיים לטובת משהו או מישהו אחר. 

אלא חתונה פירושה להיות נאהבת ונחשקת, להיות מאושרת ומלאת סיפוק פנימי מהמשפחה אותה את מקימה ביחד עם בעלך האוהב אותך ודואג לכל חסרונך.    

יחד עם זאת, חוסר ודאות או חוסר ידע מה ילד יום, לא בהכרח צריכים להיות מתורגמים לפחד משתק.  אומנם קשה מאוד לשלוט על הרגש באמצעות פקודה שכלית. אך אנו בהחלט יכולים לשלוט על הדמיונות שלנו ועל המחשבות שלנו. שיהיו יותר חיובים וטובים מחד, ומיאדך להימנע מדמיונות רעים ואפלים המבשרים לנו רעות.  מתוך כך אנו יכולים לפתח רגש אחר, חיובי יותר, נקי יותר, וטהור יותר. כזה שלא מייצר לנו פחדי שווא שמקפיאים לנו את הדם ואת החתונה.



לסיום אומר :  אין שבפועל חתונה בלי פחד, משום שאין חתונה בלי חששות ודמיונות. (וגם צריך להיות ערניים לנורות אזהרה אדומות לפני החתונה) אבל ההבדל הגדול הוא האם אנו יודעים לזהות אזעקת אמת ולטפל בגורמים שלה בלי לקפוא על מקומנו. האם אנו יודעים לעשות  את כל "שיעורי הבית"  על מנת לחמש את עצמנו בתשובות מספיקות להפתעות החיים.  מאידך האם אנו יודעים לזהות אזעקת שווא ולהתעלם ממנה לא רק בצד השכלי, אלא גם בצד הרגשי והחוויתי ?
 
הסיפור הזה הוא כמובן סיפור אמיתי, למרות שאני לא יכול לחשוף את שמה של הבחורה, בחורה נורמטיבית כמו כל בחורה אחרת בגילה. שסבלה שנה וחצי מפני החששות והפחדים שהיו לה מחתונה.

יש אנשים שסובלים גם יותר, ונפגשים עוד ועוד (ולא מטפלים) למרות שכל הדיטיים  שלהם נופלים מפני סיבות כאלו ואחרות.
לרוב אלו סיבות הרבה יותר פשוטות מהסיפור הזה. לעיתים די בללמד בחור כיצד להציג עצמו נכון בפגישות. או ללמד בחורה כיצד להרגיש בנוח להפתח ולספר על עצמה כבר בתחילת הדייט הראשון, באופן שיגרום לצד השני להעריך אותה ולרצות להמשיך איתה את הקשר.

רוב הסיבות שבגללם אנשים לא מגיעים לחתונה תוך שנה אחת או פחות מכך הם סיבות פתירות שניתן להתגבר עליהם. . . . אם מטפלים בהם נכון.


החדשות הטובות הם שאת הדרך לעשות זאת אני כן יכול לגלות לך
והיא נמצאת במרחק קליק אחד מאחורי הקישור הזה

 
להתראות מאחורי הקישור
אלי גרון ביה"ס לזוגיות בואי כלה












 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים