מה לעשות כשאין הצעות לדייטים  |  
 
במאמר זה לא העסוק בשאלות מה לעשות אם אין לי הצעות. או מה לעשות אם אני יוצא כבר חצי שנה ועדיין לא מדברים על חתונה.  על  נושאים אלו כבר כתבתי פתרונות כאלו ואחרים במאמרים אחרים שלי.
 
הפעם ברצוני לעסוק בשאלה האם יש מה לעשות, ומה.  במקרה בו אני מגיע לעוד פגישה ועוד פגישה, אולם פגישות אלו מסתיימות בד"כ אחרי פגישה ראשונה, ובמקרה ודחקתי את עצמי להמשיך ולהיפגש בכל זאת, הקשר נגמר עד פגישה שלישית.
 
יהיו כאלו שיאמרו, טוב אם גם פגישה זו לא הלכה, נפגש פגישה נוספת עם אדם אחר, ונקווה שהפעם זה כן ילך. אם נודה על האמת גישה זו תולה את 100% האחריות על כישלון הפגישה בצד השני. משום שהיא אומרת שכל מה שחסר לי על מנת להתקדם לחתונה הוא פגישה נוספת עם אדם אחר שבאמת מתאים לי. אבל שני דברים לא מסתדרים לי בגישה זו.
 
האחד : שגישה זו יכולה להיות נכונה עד נאמר 10 פגישות שונות. מעבר לכך (ואולי עוד לפני) אני כבר לא יכול להטיל את 100% האחריות לכישלון הפגישה רק על הצד השני.
 
במילים אחרות הגישה האומרת שכל שחסר לי על מנת להתקדם לחתונה הוא קשר עם אדם נוסף. מחטיאה בהכרח את המטרה וגורמת לי לשכפל את הטעויות שלי מפגישה לפגישה ומקשר לקשר. שהרי את אותן הטעויות שעשיתי בקשר החמישי (הטעויות המודעות והלא מודעות) אם לא תיקנתי אותם אני אמשיך לעשות גם בקשר ה- 121 ועדיין לא אתחתן.
 
הדבר השני שלא מסתדר לי הוא שאני מחפש את התשובה באופן אוטומטי ומתחת לפנס. אני עושה את מה שקל לי לעשות באופן יחסי, היינו לייצר קשר חדש. ולא עושה את מה שאני צריך באמת לעשות על מנת להתקדם לחתונה מתוך הפגישות שלי. היינו לתקן את הדרוש תיקון אצלי.
 
יהיו שיטענו וכי אני אשם שאני מכיר אנשים שלא מתאימים לי. כיצד אתה יכול להאשים אותי בכלל, לא היית במצבים שלי, אתה לא מכיר, איך אתה מרשה לעצמך להגיש כאלו דברים ?  ?  ?
 
 
אז זה הוא שמי שמכיר אותי יודע שאני לא מאשים אלא מלמד (ולא בושה ללמוד, זה אפילו מועיל)  ואם שמת לב לניסוח כתבתי 100% אחריות על כישלון הפגישה ולא 100% אשמה. ובכל אופן מטרתי לברר יחד איתך מה קורה בפגישות שלך לטובתך, על מנת שתגיע ליום חתונתך מהר יותר ונכון יותר. אך על מנת לעשות זאת צריך באמת להיות עם מידת הענווה, משום שאדם שנפגש למעלה מ- 10 פגישות שונות ומתעקש ש- 100% מהאחריות לנפילת הפגישות שלו הם על הצד השני. ימשיך להיפגש באופן שכבר הפיל לו את הפגישות הראשונות. ואני בספק אם יש  לו את הכלים לקרוא את מה שאכתוב כאן בהמשך.
לכן אם את/ה מוצאים את עצמכם בקבוצה זו, ולא נוח לכם בדברים שכתבתי עד לנקודה זו. אני ממליץ לא להמשיך לקרוא את המאמר.  הפתרון שאני נותן עלול לטלטל אותך ממקום הנוחות שלך ולהדיר שנה מעיניך.
 


 מה אתה רואה כשאתה רואה ?

מחקרים פסיכולוגים מראים שלוקח בין 5 שניות ל  - 12 דקות. על מנת לגבש דעה מסוימת על הצד השני. בזמן זה נופלת ההחלטה לא רק אם אני רוצה להמשיך את הפגישה או לא. אלא בזמן זה בראש ובראשונה אני מקבל את התשובה  לשאלה שלי  : מי האדם הניצב מולי. התשובה לשאלה זו היא זו שתפעיל אצלי את הרגש החיובי או השלילי כלפי אדם זה. ובהמשך את הרצון שלי להמשיך את הפגישה.  או את כל מיצי הדחיה שיגרמו לי לסיים את הפגישה בקרוב.

 
מה גורם לקרבה ומה גורם לריחוק ?

שני דברים הגורמים לי לרצות בקרבתו של אדם. ושני דברים אלו בהיפוכם יגרמו לי לרצות להתרחק מאדם כזה או אחר.
1.      נחשב לאדם מצליח
2.      מידות טובות


כלומר בהיפוך גורמים אלו. אדם שיספר לי את סיפור חייו הכולל את המקומות בהם נכשל או לא הצליח כפי שרצה. התחיל ללמוד ולא סיים, פוטר מעבודתו, וכ"ו למרות שמקרים כאלו ואחרים קורים להרבה אנשים.  אפילו אם מדובר בדברים של מה בכך. באופן אוטומטי סיפורים אלו שאדם מספר על עצמו יורידו את הרגש והרצון שלי להמשיך להיפגש איתו. משום שיצטייר אצלי כאדם לא מוצלח.
גם אם רק מתוך סטיגמה כזו או אחרת הנמצאת רק אצלי. או השוואת אדם זה לאדם אחר הנראה לי דומה לו. (בדגש על הנראה לי)  אני אגיע למסקנה שאדם זה הוא לא אדם מוצלח בחייו. התת מודע שלי כבר ישדר לי שלא כדאי להמשיך איתו את הפגישה.


כמו כן אדם שיספר לי סיפור המשתמע ממנו (או שאני פירשתי אותו בטעות – זה לא משנה) שהוא אדם לא מתוקן במידותיו. חושב רק על עצמו, גאוותן, שתלטן, כעסן, וכ"ו יגרום לי לנתק את הקשר איתו, הנפשי והפיזי באופן מידי.  
 

האם הראיה שלי אוביקטיבית ?

כלומר האם מה שאני רואה זה האמת. או מה שאני רואה זו תוצאה של הפרשנות האישית שלי ?
מעצם ההגדרה שמדובר בראיה שלך. גם אם תעמוד על הראש ותקרא כל היום  " קו קו ריקו." הראיה שלך היתה ונותרה סוביקטיבית לחלוטין. כל מה שאתה רואה כלפי חוץ, עובר דרך הסינון של הנפש שלך לפני שאתה מחווה עליו דעה כל שהיא. כלומר אתה מחליט אם אדם זה הוא אדם טוב או אדם לא טוב. אדם מתוקן או אדם לא מתוקן בהתאם לזווית הראיה שלך עליו, שהיא השתקפות של מה שקורה פנימה בנפש שלך.

 
אדם קפדן יראה את הקפדנות שלי על  אחרים. אדם נצלן ירגיש וגם יפרש שתמיד מנסים לנצל אותו. כמו שאדם עם לב טוב וחסד תמיד יראה את הטוב לב והחסד שיש בליבו של זולתו. וכיוצא באלו כפי שחז"ל אומרים : " כל הפוסל במומו פוסל " ווכן ניתן להוסיף - וכל המשבח בשבחו משבח.
 

במילים אחרות : אם תחפש בצד השני דברים טובים, תמצא בו תכונות ומעשים טובים שיגרמו לך (בהתאם למה שכתבתנו למעלה) להמשיך את הקשר ולרצות בקרבתו של אותו אדם. ואם באת בעין ביקורתית המחפשת את הפגמים בצד השני, אזי ודאי שאלו ימצאו. והדמות איתו אתה נפגש תושחר בעינייך,  לא תרצה בקרבתו, והקשר יפול.
 

אז מה האמת האוביקטיבית האם מדובר באדם חיובי או אדם שלילי ?

הרמב"ם כותב בהלכות תשובה פרק – ג' : "כל אחד ואחד מבני האדם, יש לו זכיות ועונות. מי שזכיותיו יתירות על עונותיו, צדיק. ומי שעונותיו יתירות על זכיותיו, רשע. מחצה למחצה, בינוני. וכן המדינה, אם היו זכיות כל יושביה מרובות על עונותיהן, הרי זו צדקת. ואם היו עונותיהם מרובין, הרי זו רשעה. וכן כל העולם כולו. "
 
כלומר אנו בודקים את הצד השני ע"פ רוב האישיות שלו. שהרי אין אדם מושלם, "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" וגם אנחנו לא מושלמים.  אם רוב האישיות של הצד השני היא אישיות טובה וחיובית. הרי שאדם זה הוא אדם טוב וחיובי שאפשר להמשיך איתו את הקשר. בתנאי ששאר הבירורים השכלים של הקשר טובים ומתאימים. 
 
אולם אם רוב אישיותו של הצד השני שלילית ומקולקלת. ואין הנפילות שלו מעידות רגעיות, אלא הם הם עיקר אישיותו. אזי יש להפסיק את הקשר, גם אם אנו כבר מאוהבים, או אם יש התאמה בדברים מסוימים בקשר.  
 
 
מה גישה זו תעשה לפגישות שלי ?

אם תאמץ גישה זו לפגישות שלך,  לא תחפש את האדם המושלם. אלא לצד הבירור השכלי הנכון, תמצא את הטוב והחיובי שבנפש הצד השני. דבר זה יגרום לך להתחבר לצד השני מפני שתראה את התכונות החיוביות הטובות שבו. חיבור ועוד חיבור יחזקו את הקשר שיביא בסופו של תהליך לחתונה.
אם תאמץ גישה זו, עוד בתחילת הדרך תבחין כי הפגישות שלך כבר לא  נופלות מפני העין הביקורתית שהיתה לך כאשר חיפשת את המושלם, ונבהלת כאשר מצאת פגמים וחסרונות כאלו ואחרים (שיש לכל אדם).  במיוחד עם תוסיף עין טובה ולימוד זכות לפגישות שלך פתאום הטוב של הצד השני יהיה בולט יותר, יוצר חיבור כאמור (כבר אין דחיה מכל דבר "קטן") והקשר יתחיל להבנות

 
אבל הצד הביקורתי שלי חזק מאוד בפגישות, אני ישר שופט את הצד השני

תכונה זו לשפוט מהר את הצד השני (ובד"כ לפסול אותו) היא כבר לא בעיה של ביקרותית, אלא היא נובעת מפחד כמוס או גלוי שאיתו יש להתמודד באופן אישי. יכול להיות שמדובר בפחד מפני החתונה ואי הוודאות מפני המחר. או אפילו מיצירת קשר עם בן מין השני. לא משנה עם איזה פחד את/ה מתמודד. המשותף לכולם הוא שאת פחדים אלו ניתן לשחרר. וכל עוד לא תעשה זאת הפגמים של הצד השני יהיו בולטים אצלך באופן כזה ששום קשר לא יכול להבנות אלא ליפול.


ישנם אנשים הסוחבים איתם פחדים  מקשר או מחתונה משך שנים רבות. כל הפגישות שלהם נופלות מפני כך אחת אחרי השניה. החברה עם הזמן מחשיבה אותם לבררנים ומפונקים.  מפני כך עם הזמן פחות ופחות מכירים להם שידוכים ום נשארים לבד. זאת למרות שאינם כאלה בררניים ומפונקים, אלא  הם פשוט פוחדים, והם צודקים בפחד שלהם אם הוא לא שוחרר. מי יכול להתקדם לעבר דבר שהוא מפחד ממנו. יותר קל להיות ביקרותיים בפגישות (כי מפחדים) לא להתחבר לצד השני. מה שיגרום לנפילת הפגישה. ולבסוף לטעון ששוב פעם לא הכירו לי את האדם הנכון
 

אז מה עושים ?

כבר כתבתי שפחדים על סוגיהם השונים ניתנים בדרך כלל לשיחרור.
דוגמאות לכך יש לרוב. אם את/ה יודעים שההתקדמות שלכם לחתונה
תוך שנה אחת בלבד נעצרת מפני סיבה החוזרת על עצמה מקשר לקשר.
זה
הזמן לפנות אליי בקישור זה ולטפל בנושא.
 
אם לא עכשיו –  אי מתי ?  ?  ?   
 



מצווה בקליק - העבר מאמר זה לחבריך הזקוקים לו


בברכה
אלי גרון ביה"ס לזוגיות בואי כלה
 
 
 
 
 
 
 
 
  

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים