שבוע שעבר היתה לי שיחת טלפון מדהימה עם בחורה שע"פ כל הקריטריונים נחשבת לבחורה טובה.
בחורה יפה ואינטלגטית שהייתי מאחל להרבה בחורים כלה כמותה.

אלא מה, שהבחורה מספרת לי שלאחרונה היא סגרה את הכרטיס שלה באתר ההכרויות. היא כבר לא מקבלת הצעות מחברות, כבר לא יוצאת לדייטים. בקיצור. בחורה דתיה מהציונית הדתית עם כל המעלות,  החליטה לוותר על החתונה שלה ולחיות לבד את שארית חייה.

בתחילה חשבתי שמדובר בעוד מקרה של ייאוש זמני מהדייטים. תוצר של דייטים לא נכונים שיצרו תיסכול ממושך ואכזבות מצטברות, עד כדיי ייאוש מהצלחת הדייטים. שמבחינתי זה הוא מצב שיש הרבה מה לעשות בו, משום שברגע שנותנים לאנשים אלו זוויות חשיבה אחרות על המציאות שהם מתארים. פתאום הם רואים את האור בקצה המנהרה, מתמלאים תקווה, ומחליפים את הייאוש באנרגיות חיוביות של עשיה. כך שגם מי שכבר התייאש, יכול לחדש את הכוחות שלו ולהמשיך הלאה.
אלא שבמקרה הזה ככול שהעמקתי בשיחה עם הבחורה הסתבר לי שהסיפור יותר עמוק ומורכב ממה שחשבתי.

יותר מזה, ככול שדיברתי יותר עם הבחורה הסתבר לי שיש צדק בדבריה, היא לא סתם אומרת את הדברים שהיא אומרת. יש כאן אמת שזועקת לשמים,  יש לה על מה לבסס את מה שהיא אומרת.  והיה עלי להשקיע מאמץ אמיתי  על מנת לתת תשובות לשאלות הטובות שלה. ולהחיות אצלה את הרצון להתחתן ולהקים משפחה.


אני אסביר זאת כך היא אמרה : אני נפגשת כבר 7-8 שנים. ומעולם לא פגשתי גבר שיודע להתחשב. גבר שמבין באמת את הצד הנשי. אני לא מדברת על דברים בשמים, אלא על דברים פשוטים ובסיסים שאני לא מבינה למה גברים לא יודעים אותם.  דברים שהם הבסיס של הבסיס ביחסי אנוש. קל וחומר דברים שדורשים קצת יותר אינטליגנציה רגשית, שגם הם היו חסרים לי.

לדוגמא : גבר שמשאיר אותי לבד באמצע הלילה בתחנת אוטובוס.
או גבר שגורם לי לקפוא מקור בדייט, או גבר שמבטל איתי פגישה שעתיים לפני הדייט מפני שהוא צריך ללכת לעזור לחבר שלו. (ועוד שאני זאת שהתקשרתי לברר אם אכן הדייט מתקיים)
או גבר  שאני צריכה לחכות שלושה ימים שיתקשר.
או גבר שמדבר בדייט כל הזמן ולא מקשיב לי.
או אחד כזה שלא מדבר, שרוצה שאני אוביל את הדייט, שאני אנהיג. (ממש לא נראה לי) . . . .
ועוד ועוד דוגמאות בלי סוף. שגרמו לי בסופו של דבר להגיע למסקנה שאם גברים לא יודעים להתחשב ולהתנהג, אני אסבול כל החיים שלי, ומפני שאני לא רוצה לסבול. החלטתי שאני לא רוצה להתחתן, גם ככה אני לא מצווה על פריה ורביה !
 

בנקודה הזאת הייתי בדילמה. הרי מה אני יכול להגיד לה. (בחורה חכמה כבר אמרתי )  שהיא לא צודקת בכל המקרים שהיא ספרה לי ?  
הרי אני לא אמור ללמד סנגוריה על מי שלא בסדר. אני גם לא יכול להגיד לה שאלו מקרים חד פעמים, כאשר היא מספר לי סיפורים של 7-8 שנים.

מצד שאני אם אני אגיד לה שהיא צודקת,  משום שהיא צודקת לגבי האירועים שהיא עברה בדייטים. הרי אני לא רוצה להיות שותף למסקנה שלה שעדיף לא להתחתן.  אבל אז תעלה השאלה : להתחתן עם מי ? עם מי שלא יודע להתחשב ?  לסבול  ?  זה בדיוק מה שהיא לא רוצה !
אכן הייתי בדילמה מה להשיב לבחורה.

אבל אז נזכרתי (ב"ה) מה קורה לזוגות רבים אחרי החתונה. על מה הם רבים, ואיך הם משלמים וממשיכים גם אחרי מריבה בחיי השיגרה שלהם. ובעיקר מה קורה עם כל "הלא מתחשבים" אחרי עשר שנות נישואין.
 
אז כך אמרתי לה : תשמעי. . . . ישנם הרבה בחורים שאפשר להתחתן איתם. על חלק מהם אפילו סיפרת לי את הסיפורים שלך. (ההם שאמרת שאין  להם יחסי אנוש בסיסיים) אלא שמה שאת מחפשת לא קיים.


את מחפשת  "להוריד מוצר מוגמר מהמדף" למצוא ישר את הבעל האידאלי. ההוא שיודע להיות רגיש ומתחשב. כמו גם גבר כזה שיודע להבין לנפשה של האישה.


כל מה שאמרת טוב ונכון. אלא שאת לא עונה לשאלה בסיסית בנקודה זו. היכן למד הגבר שלך להתחשב בזוגתו ?
מי בדיוק לימדה אותו מה היא רגישות לאישה ? ?

הרי הוא כל חייו חי בין גברים. בישיבה, בצבא, וגם באופן ניכר בעבודה.  הקשר שלו עם נשים ע"פ רוב לא היה דומה כלל למה שנדרש ממנו בדייט.   ואת חבר שלו הוא אף פעם לא ליווה לאוטובוס אחרי פגישה. קל וחומר לא חיכה יחד עם החבר "הגבר גבר"  שלו שהאוטובוס יבוא, וגם לא בא לאסוף אותו מהבית אם זה לא היה על הדרך.   (נשמע מגוחך לא ?)

אם תחברי את כל המקרים הלא נעימים שהיו לך בדייטים עם גברים. ותשאלי את עצמך האם מדובר במקרה סביר כאשר הסיצטואציה היא פגישה בין גבר לגבר. תגלי שבהרבה מהמקרים אכן מדובר בהתנהגות נורמטיבית בין גברים. (כמובן תגלי גם התנהגות לא נאותה שעליה אני לא מלמד זכות)

אחרי שעשית את העבודה הזו. עליך לחשוב האם הפשלה של הבחור היתה תוצאה של זלזול בך, מידות לא טובות, נפש רעה. או שהבחור פשוט לא מתורגל בקשר עם נשים (וטוב שכך) 


אם הגעת למסקנה שמדובר סך הכל באדם טוב עם נפש חיובית. הרי שאפשר להמשיך בקשר. לצד זאת שעם הזמן החיכוך בניכם ילמד אותו (וגם אותך) על הנימים הדקים והעדינים הבונים את הקשר.

אם מדובר בסך הכל באדם בעל אישיות טובה, ברוב המקרים  אחרי 10 שנות נישואין (וגם לפני) הוא יהיה בעל טוב מתחשב ומבין. למרות שבדייטים לדעתך הוא לא היה מספיק רגיש כפי שאת מצפה. זה כמובן תלוי גם בך לקרוא נכון את המציאות, ללמד זכות, לא לתת ביקורת, אלא לדעת לבקש ממנו את מה שאת רוצה ללא תרעומת מצידך.   

 אני יודע שיהיו כאלו שבשלב הזה יגידו לי  מההההה  נ ר א ה  ל ך    ?   ?  ?  


אז זה הוא שאני מדבר על אדם עם אישיות טובה, אך חסר ניסיון בזוגיות. שאם לא תעשי את ההבחנה הזו, כל הגברים יחשבו בעינייך כבעלי מומים וגסי רוח שיגרמו לך סבל בעתיד. ומכאן ועד המסקנה שלך שלא להתחתן הדרך קצרה.   

הטעות השניה שלך היא הרצון  "להוריד מוצר מוגמר מהמדף" כאמור ולא להבין את התהליך שזוג עובר בדרך לבניית הזוגיות שלו. דרך שלוקחת  מספר שנים אחרי החתונה עד שמגיעים להרמוניה ואהבה אמיתית.


למסקנה אכתוב שגם גברים יכולים לקחת את המאמר הזה לתשומת ליבם, ולהתחיל מעכשיו את העבודה להתחשב יותר בצד הנשי.

מסקנה נוספת שיש לי משיחת טלפון הזאת היא. שאם הייתי מקיים עם אותה בחורה שיחת "ניתוח דייט" לפני 7-8 שנים. ישנה סבירות גבוהה שהיה ניתן לחסוך לה את השנים היקרות האבודות, כמו גם את מפכי הנפש והמסקנות הכל כך מרחיקות לכת שהיו לה בנושא.

 


לקביעת שיחת ניתוח דייט
שתהפוך את הדייטים שלך לסיפור הצלחה – יש ללחוץ על הקישור.

 
 
 להשתתפות בסדנת "סודות הצלחת הדייטים" הקרובה  
יש ללחוץ כעת על קישור זה



מצווה בקליק - העבר מאמר זה לכל חבריך הזקוקים לו





 
 
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים