כיצד לזהות מה אופיו וטיבו האמיתי של האדם הנפגש איתי
(כתוב בלשון זכר הפונה לשני המינים)

 
דומה כי שאלה זו היא שאלת השאלות בדייטים. כיצד אוכל לדעת מי האדם שאני נפגש איתו. מה טיבו מה אופיו. האם הוא יהיה בעל טוב, או אישה טובה. האם זו הדמות שאני רוצה שתחנך את ילדי, האם זה האדם שאחלוק עימו את שארית חיי.

כל שאר השאלות כמו מקום עבודה, מראה, או השכלה. מחווירות לעומת שאלת המידות הטובות שיש או אין לאדם שאני עימו על מנת להקים איתו את ביתי. לכן שאלה זו היא שאלת כבדת משקל, יותר משאר כל השאלות על הדברים המשתנים בחיים,  ששואלים או לא שואלים את האדם שנפגשים איתו.

לתשובה לשאלה מהותית זו הגעתי אגב לימוד פרשת השבוע.  אקדים ואומר כי משך שנים היתה לי שאלה בהבנת  פרשיות תזריע ומצורע. המדברים ברובם על איסור לשון הרע, תוצאותיו, ודרכי הטהרה ממנו. מלבד השאלה מדוע לא מופיעה איסור לשון הרע בשולחן ערוך, אפילו לא בסימן אחד. עד שרבי ישראל מאיר הכהן מראדין נאלץ לכתוב שולחן ערוך מיוחד להלכות לשון הרע, וקרא לו בשם "החפץ חיים"

מלבד זאת. לא הבנתי גם  מדוע הרמב"ם שכן כתב הלכות לשון הרע, לא כתבם כנושא בפני עצמו. מדוע אין ברמב"ם באופן מוצהר " הלכות לשון הרע "  אלא שהלכות אלו מוצנעות בסוף הלכות דעות בפרק השביעי, ואילו את הלכות הטומאה והטהרה המופיע בפרשתינו בהקשר למדברי לשון הרע. כולל הרמב"ם בהלכות טומאה וטהרה, יחד עם כל שאר ההלכות הנוגעות לנושא זה.  כך שכפי שכתבתי, גם ברמב"ם אין הלכות לשון הרע כנושא בפני עצמו. בניגוד לשאר כל המצוות שציוותה התורה. שאלה זו הציקה לי במיוחד לאור כך שהתורה בעצמה הקדישה לנושא כמעט שתי פרשיות שלימות. וכיצד זה הפוסקים כל כך ממעטים לדבר על  מצווה זו, ומצניעים את מקומה ?

כעבור שנים , ככול שעסקתי יותר בנושאי הכרויות . הבנתי כי ככול שנעמיק בהלכות לשון הרע.  מבחן המעשה האם נדבר לשון הרע או לא יעמוד סביב שאלות מוסריות ערכיות, הגוררות איתם גם איסורי תורה נוספים.  

כלומר :  הרמב"ם לא מיקם את הלכות לשון הרע בסוף הלכות דעות כי לא היה לא מקום אחר לשים אותם. אלא משום שרק אדם המתוקן במידותיו יצליח באמת לא לדבר לשון הרע. לכן טבעי הדבר שהלכות לשון הרע יכתבו בכריכה אחת עם הלכות הנוגעות לעבודת המידות ותיקון דרכיו המוסריות של האדם. שהלכות לשון הרע הן המבחן והתוצאות שלהם. לכן נכתבו בסופם.


שהרי במנהגו של עולם. אדם בעל כעס הוא העלול לדבר לשון הרע על חבירו, בתוך חמת זעמו.

כמו גם אדם בעל גאווה הוא שידבר לשון הרע על חבירו הנראה לו נחות ממנו. ולכן סבור  שמותר לו  לזלזל בו.

אדם שפגעו בו ואינו יודע לסלוח, הוא שיחטא בלשון הרע כנגד הפוגעים בו.

אדם בעל עין רעה בשל חברו, הוא שעלול להכשל בלשון הרע, ולהבאיש את ריחו של חברו.

אדם שליבו מלא שינאה ומשטמה על אחיו, יעבור בוודאי על הלכות לשון הרע. כאשר יבוא לנקום ולנטור לו.

אדם שאינו נושא בעול עם חבירו, אינו מלמד עליו זכות וכ"ו. הוא שלא תצרב לשונו כאשר יטיל בחברו דופי. משום שאינו מצטער בצער חברו.

אדם אגואיסט החושב רק על עצמו, וכל השאר חייבים לו. הוא ש"ילכלך" על מי שלא סיפק את רצונו.

וכן להפך. אדם  שמתוקן במידות, אדם בעל לב נקי וטהור, הוא הוא  שישמור פיו ולשונו.
לכן ברור הדבר מדוע מיקם הרמב"ם את הלכות לשון הרע שלו בסוף הלכות דעות העוסקות בתיקון מידות האדם. משום ששמירת הלכות לשון הרע היא המסקנה של כולם.


כך גם כאשר אנו באים לדון בנושא הכרויות שידוכים ודייטים. התשובה לשאלה כיצד  ניתן לזהות את אופיו וטיבו האמיתי של האדם שעימו נפגשים. טמונה בשאלה האם הוא מדבר לשון הרע. או בניסוח אחר, מה יחסו של אדם זה לעולם ?  
יחס זה, אם הוא קיים באופן השלילי שלו. הגם שכעת הוא מופנה כלפי אחרים, הבוס שפגע בו, השירות שלא קיבל, העובד שאינו סר למשמעתו, וכ"ו.
סופו להיות כחרב מתהפכת  כלפי בן הזוג או בת הזוג בעיתות משבר ומריבה בניהם. ואם להפך, להפך – לטובה ולברכה.


ניתן לברר דבר זה בהרבה דרכים, אך הדרך המספקת תשובה טובה לשאלה זו היא.  לשאול שאלות טרוויליות, שאין הצד השני צריך להתאמץ הרבה על מנת לענות עליהם. או לחשוב עליהם יותר מדי. 
שאלות כמו, איך היה לך היום בעבודה, האם את מרוצה ממוסד הלימודים שבו למדת, מה את הכי אוהבת או לא אוהבת אצל חברות שלך. וכיוצא בכאלו שאלות שהאדם המשיב עליהם כמסיח לפי תומו. אך אנו נקלוט היטב את הרשמים של יחסו של אדם זה לזולת, ולעולם בכלל.


נכון הדבר, שלא כל אדם שנפגוש מקפיד על הלכות לשון הרע (וחבל)   אך עדיין יש כאן השתקפות בהירה של אישיות האדם שאנו נפגשים איתו. האם הוא בעל עין טובה, האם בעל חסד, האם מלמד זכות, האם נושא בעול עם חברו, האם מבין את חברו, כיצד מגיב כשפוגעים בו  וכ"ו.

חשוב לא רק לעמוד מהצד ולבחון את זולתנו בעין ביקורתית, אלא טוב לשוחח עימו, בדיוק על הנושא הזה. כך יתבהרו הדברים עוד יותר. ואם דיבורו היה רק כפליטת פה, שלאחר מכן הוא מצטער עליה, גם מכך יש ללמוד כמובן.

במקרה ההפוך שאנו אלה שמדברים לשון הרע, נדע שאלו הרשמים שהצד השני מקבל עלינו. מלבד מה שאופי חשיבה והתנהגות זה ישפיע על שלום הבית שלנו, גם (ובעיקר) אחרי החתונה.

ויהי רצון שבזכות כך יזכו כל הפנויים והפנויות בעם ישראל לבנות  את ביתם בקרוב על אדני הקדושה והטהרה.
 
אלי גרון
מנהל ביה"ס לזוגיות בואי כלה
 
 מומלץ לשלוח מאמר זה לפנויים ופנויות רבים






 

 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים