וידאו טעימה מוובינר להתחתן בפחות משנה  |  
 

את השאלה הזו "מה צריך לעשות כדיי להתאהב" שאלה אותי בחורה טובה בת 32 לאחר שסירבה לארבע הצעות חתונה שונות
שקבלה במהלך השנים.
(קראתם נכון, ארבע פירושו  - 4 )

סירוב שבכל המקרים השונים, נבע בדיוק מאותה הסיבה. הבחורה פשוט לא הרגישה שהיא אוהבת את הבחור, ומימלא לא יכלה להתחתן.
לא עם זה, ולא עם זה, לא עם זה, וגם לא עם זה.
כך נפלו להם ארבע הצעות חתונה שונות במהלך השנים.

עלי להבהיר על מנת
שלא תבינו אותי לא נכון. מדובר בבחורה מרשימה בהופעתה, חברותית וחכמה. במקרה שלנו מדובר על בחורה שסיימה תואר שני ועוסקת במקצוע אותו למדה. היא גם מרוויחה יפה בהתאם לכישוריה, השכר שלה גבוה מהשכר הממוצע במשק  ב  :  30% - 20%. ותעשו את החשבון לבד.

עובדה שזמן קצר לאחר שהסתיים קשר, התחיל קשר חדש.

גם בקשר החדש הבחור רצה אותה
רצה אותה מאוד, רצה אותה עד כדיי חתונה.

שבסוף (גם היא) לא יצאה לפועל
כי היא לא הרגישה שהיא אוהבת (גם) אותו.


הפתרון 

התחלנו לדבר על הקשרים שהיו לה, ועל החיים בכלל. השיחה היתה מרתקת וקולחת, כאשר אני מנסה להבין כל הזמן. אם הכל כל כך בסדר, והכל נראה כלפי חוץ כל כך מושלם. 
היכן נמצא "פקק האהבה" שיש לחלץ, על מה הוא יושב ?
למה אף אחד עד היום לא זיהה אותו ?
ומה הדבר הזה שגורם לבחורה כל כך טובה להשאר רווקה עד גיל 32 ?


אחרי שעה וחצי שאני מנסה להבין אותה ואת חייה מכל כיוון אפשרי. אמרתי לבחורה תשמעי . . . 

את לא מצליחה להתאהב כי את לא מגיעה לשלב שאת מעריכה באמת את האישיות של הגבר שנמצא איתך,
תמיד יש בליבך איזה שהוא שמץ של זלזול נסתר,
דק מהדק, כזה שאת שומרת רק לעצמך. . .
אבל באמת באמת את מזלזלת ובזה  לבחורים שאיתך בסתר לבבך.

או לכל הפחות את לא מעריכה אותם מספיק.
תמיד את מרגישה איזה קול פנימי שאומר לך "זה לא מה שחיפשתי" תמיד יש משהו חסר שגורם לחוסר הערכה כלפיהם,
הוא לא מספיק...
זה הדבר שמנחית לך את הרגש, מוציא לך את הרוח מהמפרשים.
אז כבר לא בא לך עליו, את כבר לא רואה אותו כבעלך
ועוד הצעת חתונה יורדת לטמיון...



שקט השתרר בשיחה... 
הרגשתי איך הבחורה הקשוחה משהו, הולכת ונשברת
דמעות החלו לזלוג מעיניה....
אני מצידי המשכתי לשתוק, מחכה בסבלנות למוצא פיה.

אחרי שתי דקות ארוכות של שקט...ודמעות 
היא אמרה לי בלחש,
אתה צודק, ואתה לא יודע אפילו כמה אתה צודק.
אם אני בודקת מאז התיכון את כל הבנים שהיו איתי בקשר,
הדבר הזה חוזר אצל כולם. וגם היום בגיל 32.

אנחנו משפחה כזאת שמסתכלים על כולם מגבוה, כי באמת (וסליחה שאני אומרת) יש לנו על מה. כולם אצלנו מוצלחים והגיעו להישגים מרשימים בחייהם. תראה אותי, לכאורה מה חסר לי כל בחור רוצה אותי, אני משכילה ובכל המקרים יצא שאני גם מרוויחה יותר מהבחורים שאני מכירה. לא שאני גאוותנית חס ושלום, אבל באמת אנחנו משפחה מעל הממוצע. זו עובדה אובייקטיבית.
אבל אתה איך הבנת את זה ממה שאמרתי ?

עניתי לה :  האמת היא שבלי לשים לב נתת לי את כל הנתונים מעצמך, הייתי רק צריך להקשיב לך, לכל מה שסיפרת, ולהבין מה הדבר החורז המשותף בכל המקרים.  


למרות שהגעת ארבע פעמים לקשר ברמה של הצעת חתונה.
לא הבעת הערכה לאף אחד מהבחורים שיצאת איתם,
למרות שאני בטוח שהיה מה להעריך בהם.
(למרות שתמיד היה גם מה שהיה חסר בהם)
הדברים הטובים שבאישיות שלהם לא בלטו לנגד עיניך.
גם לא התאמצת ללמד עליהם זכות, לראות אותם יותר בעין טובה.

מצד שני הרחבת על מה היה חסר בהם בעיניך,
ועל מה שהיה עליך להתפשר (לכאורה) על מנת לקבל אותם.
זה דבר שחזר על עצמו בכל הקשרים השונים שלך,
  
מכאן הדרך לחוסר התאהבות קצרה מאוד,
ולא משנה כמה זמן תמשך ההכרות, וכמה הכרויות שיהיו לך.
זו אותה התופעה החוזרת על עצמה מקשר לקשר.


אז מה אני צריכה להתפשר כדי להתאהב ?

לא, את לא צריכה להתפשר, זה גם לא עזר לך להתאהב כאשר התפשרת, משום שכאשר התפשרת מצד השכל, הרגש שלך נשאר באותו מקום.  ובסופו של יום תבע את שלו. מה שגרם לך לא להתאהב בבחורים השונים.... כי אין רגש

מה שאת צריכה להבין אמרתי לה זה 

א -   שאתם לא משפחה אריסטוקראטית ששונה משאר בני האדם.  למרות שאולי אני מנפץ לך מיתוס שגדלת עליו, ולכן גם כולכם הגעתם להישגים המרשמים שהגעתם אליהם. אך המחיר היה שהיו הרבה כאלה "שלא היו ראויים" לך ולמשפחה שלך

ב – ללמד זכות על בני אדם, לראות את הטוב שבזולת. או במילים אחרות  : עין טובה - זה כל הסיפור.  מה שאומר שעין טובה זה לא לשקר את המציאות, אלא לחשוף את האמת, הטוב הנסתר שיש באנשים.


ג – על מנת להתאהב צריך לעבור ארבע שלבים  :

1 – הכרות 
2 – הערכה, שאת מעריכה את הדברים הטובים שיש בצד השני.
3 – חיבה, ככול שאת מעריכה יותר דברים טובים באישיות של הבחור שאיתך, כך       תהייה גם יותר רצון לקירבה, היינו חיבה.
4 – אהבה : ככול שתהייה יותר חיבה תהייה גם יותר האהבה.

היינו שאחד ועוד אחד = אחד.


בסיפור שלך לא היתה בעיה של הכרות, היתה הכרות ארוכה וטובה עם כל הבחורים. אלא שמלכתחילה לא מספיק הערכת אותם, כי תמיד שמת את עצמך מעליהם. (ומבחינתך בצדק) לכן, ובמיוחד עם כל התוספות שהעין הביקורתית שלך סיפקה לך.
אף פעם לא היתה לך הערכה אמיתית כלפיהם,
לכן גם לא היתה חיבה, לכן גם לא היתה האהבה,

גם שחיכית שהיא תבוא, או שחיכית שהבחור ישתנה
כי חסר לו עוד קצת על מנת להיות מה שחיפשת.

גם שאמרת לעצמך : נו טוב, נתפשר קצת עם החסרונות ועם מה שלא מסתדר לי. היה זה רק
מצד השכל, וברגע שהרגש לא העצים את הטוב שיש בצד השני, הרגש נשאר עם מה שלא מסתדר לך – כך הרגשת בפועל את החסרונות של הבחור, כגדולים יותר מהיתרונות שלו.
ועם חסרונות לא מתחתנים.  

הכלל אומר : שבמאבק הישיר בין השכל ובין הרגש

הרגש מנצח את השכל.
לכן גם אחרי שהסכמת להתפשר מצד השכל,
לא היתה התאהבות מצד הרגש
ומימלא גם לא חתונה.
 
 
אז הבחורה אמרה לי, כאילו השתחרר לה איזה קפיץ דרוך מבפנים
אז גם אתה חושב שאני בררנית, כמו כל "היועצים הטובים" הסובבים אותי ומטיחים בי את זה כבר שנים ?

יותר מתוכן הדברים, נצבט ליבי מעוצמת הכאב הכמוס שהיא נושאת עימה.  בתשובה / שאלה שהוטחה בי כעקיצת נחש.
כאב שאני מודע לכך שאין שכלי יכול לשער, ואין הרגש שלי יכול להכיל.
וכי איזו תשובה אוכל לתת לה כרטיית חובש אומן על מכתה ?
במיוחד אחרי כל השנים האבודות של ציפיה ואכזבה שהיא חוותה ?

אני : אני לא חושב שזו חכמה להגיד לאנשים שהם בררניים עניתי לה. להתנשא להגיד לאנשים שהם כאלה וכאלה. כפי שפיהם של חסרי העין הטובה, נעדרי הפירגון  מלא מהם. 
החכמה הגדולה הנדרשת מאיתנו כאשר אנו שומעים כאלו סיפורים היא להיות מבחינת
"עימו אנכי בצרה". להבין את הצד השני, לחוות עימו את הכאב. להבין מהיכן זה הגיע, ומה ניתן לעשות על מנת לשפר את המצב.

אספתי את כוחותי והמשכתי בדברי.
אני לא חושב שאת בררנית, באמת אי אפשר להתחתן אם לא אוהבים. וחבל שמי שהטיח בך את הדברים (למרות שוודאי כיוון לטובה) לא טרח להעמיק להבין עד כמה את באמת רוצה להתחתן, אך לא יכולה להתחתן ללא אהבה כמי שכפאו שד.


לצערנו זו טעות נפוצה מאוד, זה לא רק אצלך, אלא אצל עוד הרבה מאוד אנשים מוצלחים וטובים. צריך לשים לב כשיש דבר שחוזר על עצמו מספר פעמים, ולטפל בזמן. אחרת נשכפל את הטעויות שלנו מדייט לדייט. בד"כ רוב האנשים לא עושים זאת.

אני לא חושב שאת אשמה בזה, את גדלת לתוך זה.
אף פעם לא למדו אותנו לאהוב,
גם לא כיצד להיות רגישים יותר ולהבין את הצד השני.
פשוט לא היו שיעורים כאלו בבתי הספר וגם לא כחלק מהמסלול באוניברסיטה. הכל נסוב סביב ציונים והישגים שרק מגבירים את התחרותיות בין בני אדם.
שזה למעשה הדבר ההפוך ממה שצריך על מנת להתחתן.

חבל להביט על העבר ולבכות, להביט לאחור זה דבר שלא בונה כלום ולא מקדם כלום. בדיעבד צריך להגיד שהכל מ-ה', והכל לטובה. אולי באמת לא היה בבחורים אלו החתן המיועד שלך. כך שעיקר הטעות היתה אורך הקשר ולא שלא יצאה מכך חתונה. דווקא על כך בדיעבד את לא צריכה להצטער.  

היום את צריכה לשמוח, משום שהיום את יודעת מה בונה את האהבה, ומה עוצר אותה. לכן כשתגיעי לקשר חדש, אם תרגישי שאתם מאבדים גובה, נתקעים או דורכים במקום.

את צריכה להעמיק מאוד בלימוד זכות ועין טובה, לדבר על דברים אלו עם הצד השני בעמקות. לא להשאיר את השיחות רדודות, ואת המועקה עמוק עמוק בבטן. אלא דווקא לעלות את הדברים.  כך תגלו מה עובר עליכם  ותגיעו להבנה זוגית ברמות שתרם הכרתם.

בדרך זו אני מקווה  תצליחו בעצמכם לשחרר את "פקק האהבה"

אם לא עלתה בידכם, לא להתייאש  - אפשר להרים טלפון ולדבר על כך. כבר היו מקרים שליוותי שבע"ה הצלחנו לשחרר את "פקק האהבה" והזוג הגיע לחתונה

את הרי בחורה חכמה וכשרונית, יפה וחברותית. בעצמך אמרת כמה בחורים רצו אותך משך השנים.
אל תשכחי את זה, ואל תתפסי למחשבות שליליות שרק משקרות אותך ולוקחות אותך למטה.

אני רוצה שתדעי.

אם רק תעשי את העבודה הנכונה, את יכולה להגיע לחתונה בע"ה עוד השנה. כפי שכבר ליוותי רבים לחתונה תוך פחות משנה אחת. רק אל תפלי לעצבות וייאוש, אין שקר גדול מזה. עליך להעמיק מאוד בעוצמת לימוד הזכות שלך. זה יעזור לך לא רק למצוא את בעלך.
אלא גם זה הכלי שיעזור לך לקיים בית של שלום ואהבה נצחית בינך לבין בעלך לכל החיים.  

אשמח לקדם גם אותך להקמת בית של שלום וזוגיות איתנה בע"ה בקרוב
 
 
אלי גרון - יועץ זוגי, ומאמן אישי למציאת זוגיות
ביה"ס לזוגיות בואי כלה

לשיחת ייעוץ מקדמת חתונה - בחינם

יש ללחוץ על קישור זה


 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים