ידועה המשנה בסוף מסכת תענית
אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות  בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לה. ובנות ירושלם יוצאות וחולות [מחוללות] בכרמים. ומה היו אומרות: שא נא עיניך, בחור, וראה מה את בורר לך; אל תיתן עיניך בנוי – תן עיניך במשפחה. . . .(תענית, ד,ח)
 
פירושים רבים נאמרו על משנה זו. על דרך השידוכים בזמן חז"ל, ועל המשפטים שאמרו הבנות על מנת לגרום לבנים לבחור בהם, ועוד.
 
הפעם העסוק בתאריך : מה כל כך מיוחד ביום הכיפורים ובטו באב שדווקא בימים אלו היו נעשים השידוכים בעם ישראל  ?
 

ט"ו באב ע"פ הסוד
אם נתחיל מתורת הסוד. האר"י הקדוש מכנה את יום טו באב
"יום תחילת התיקון" היינו לאחר ימי הדין של הקיץ בהם עברנו את י"ז בתמוז, ואת תשעה באב.
היום שממנו מתחילה התפנית לימים טובים יותר,  של תיקון ושל חיבור הקב"ה והשכינה. הוא יום ט"ו באב. יום שבו הלבנה במילואה.

יום שבעקבותיו באים ימי הרחמים והסליחות. שהשיא שלהם מגיע ביום הכיפורים, יום בו אנו ליום אחד נדמים כמלאכי מרום.  ולאחר מכן אנו מגיעים לשמחת חג הסוכות. שם אנו חוזרים לקרבת -ה', מסתופפים בסוכה "בצילא דמהמנותא" ונהנים מזיו השכינה.
 

היום שמתחיל את המהלך הגדול הזה. הוא יום ט"ו באב. וכשם שביום זה חוזרים להתאחד הקב"ה והשכינה / הרעיה והדוד כך סגולתו של יום טו באב להצלחת השידוכים בעם ישראל
 

אולם לפי הסבר זה נראה כי מי שפספס את השידוך שלו בטו באב. יצטרך לחכות לשנה הבאה. או לכל הפחות ליום הכיפורים שיחול בעוד כמעט חודשיים. . שגם ביום זה מתאחדים הרעיה והדוד, ויש בו סגולת שידוכים לעם ישראל.
 
מצד שני  אם נלך ע"פ הפשט.  סגולת יום טו באב היא בחוויה שעוברת עלינו מבחינה נפשית אישית ביום זה.
הבשורות הטובות הן שע"פ הסבר הפשט את החוויה המיוחדת לטו באב וליום הכיפורים, ניתן לשכפל למשך כל השנה כולה. ולשדך משך כל השנה כאילו שאנו בט"ו באב או ביום הכיפורים.  ומיד אסביר.


 


מדוע טוב לעשות שידוכים ביום הכיפורים
 
לכאורה הייתי חושב שיום הכיפורים לא מתאים ליום של שידוכים. כולם צמים, מתפללים. כולם מתוחים לזכות בדין ולהחתם בספר החיים לשנה טובה לחיים טובים ולשלום.
דווקא אז מצאו את הזמן לעשות שידוכים ?
אין זמן טוב יותר, רגוע יותר, נינוח יותר ?
 

אלא שהתשובה היא (ובפרט כשהמשפחות היו עושות את השידוכים) שדווקא יום הכיפורים הוא היום המתאים לשידוכים מכל השנה כולה. משום :
שביום זה אני  כבר לא כועס על השכן מלמטה שתפס לי את החניה.
וגם לא על השכן מלמעלה שמרטיב לי את הכביסה.
וגם שכחתי מחלתי וסלחתי לשכנים ממול שמשמיעים מוזיקה בקולי קולות דווקא בזמן שאני רוצה לנוח.
ביום הכיפורים אני כבר לא כועס על אף אחד.
ששש. . .  .אני  אומר לנפשי . . . ששש . . .  .תנוחי קצת. . .  .יום הכיפורים היום. . .  .


 

בקיצור : אין כיום הכיפורים יום שבו ניתן לאחד בין המשפחות. יום שבו כולם מחלו וסלחו לכולם. כולם רואים את הטוב שבצד השני. ואף אחד כבר לא כועס על השני.
יום הכיפורים הוא יום של אחדות נפלאה בעם ישראל. "כי לכל העם בשגגה."
לכן צריך למהר ולנצל את הרגע הנדיר הזה בחיינו. לאחד ולשדך כמה שיותר משפחות בעם ישראל. לפני שנגמר יום הכיפורים הנפלא הזה ונחזור לשגרה של חברה הנגועה בקנאה תאווה וכבוד, צרות עין ותחרות. היכולים לנצח גם את שידוכי המשפחות הטובות ביותר.
לפני שנצא לשגרה של צאת יום הכיפורים בה אנו כבר לא מלאכי מרום, ובאוזנינו נשמעת התפילה . . .והוא רחום יכפר עוון. . . .  
עלינו לעסוק בעיצומו של יום הכיפורים דווקא בשידוכים
שאין לך יום המתאים לשידוכים בכל השנה כולה, כביום הכיפורים. . .

 
 





ט"ו באב "יום תחילת התיקון"
 
בשונה מיום הכיפורים אליו אנו מגיעים לאחר חודש של תשובה רחמים וסליחות. לט"ו באב אנו מגיעים אחרי חודש של פורענות שמדות וצרות.
 
הקשר בין יום הכיפורים לט"ו באב במובן זה הוא קשר סיבתי. כלומר מפני שלא ידענו למחול ולסלוח אחד לשני ביום הכיפורים, הגענו לשנאת חינם, שבעטיה הגענו לחורבן הגדול של י"ז בתמוז ושל תשעה באב. לגלות, לשמדות, ולצרות עד אין קץ.
 
לאחר שהגענו לתשעה באב של החורבן, אנו מגיעים  ליום ט"ו באב. .  .
"יום תחילת התיקון" .  היינו אם עשינו נכון את העבודה של תשעה באב. והבנו בשכלנו והשבנו אל לבבנו
את עומק המשמעות והתוצאה של  :
לחיות בלי לפרגן, בלי לסלוח, בלי לראות את הטוב שבצד השני. בלי ללמד זכות, בלי לאהוב את הזולת אהבת חינם, סתם ככה. גם שהוא מרטיב לי את הכביסה, ובחוסר תשומת לב ורגישות גם תופס לי את החניה שלי.  

אם לא הפנמנו את תשעה באב ולא הגענו לאהבת חינם.  . . .  . סופנו להגיע חלילה  שוב לשנאת חינם . . . .ולמקום שם אין אהבה. . . . ואין שידוכים.
 

אך אם הפנמנו באמת את תשעה באב, ואת המסר של לאן שנאת חינם וכיתתיות אנוכית בעם ישראל לוקחת אותנו.  

אנו מגיעים ליום ט"ו באב מלאי סליחה וכפרה. מלאי אמפטיה פרגון והבנה, מלאי אהבת חינם הגורמת לנו שהפגמים בצד השני כבר לא יהיו יותר מדי בולטים בעינינו.

שהפגמים בצד השני (ויש כאלה ב"ה ) לא מעיבים על אישיותו הנפלאה והקורנת שלו/ה.  שהפרפקציוניסטיות שלנו מופנת פנימה כלפי עצמנו לשיפור החיים ולטובה. ולא כלפי הזולת בלהב הדין הבוחנת את הזולת על קוצו של י' ודנה אותו בפגיון משונן על חיסרון בעובי  חוט השערה.   
 
אם הפנמנו באמת את תשעה באב. כשיצאו הנשים לחול בכרמים בבגדי לבן יפים בט"ו באב. נראה זאת בעין יפה, בעין של חסד ושמחה.  נראה את היופי והטוהר שבכל אחד ואחת מעם ישראל שרוצים לבנות את ביתם.  ללא שנאת חינם, ללא קינאה שנאה ותחרות. שרוצים לבנות את ביתם בנין עדי עד, ללא חורבן  וריחוק חלילה.  
 
אם הפנמנו את תשעה באב ניפגש בט"ו באב עם יותר עין טובה, לימוד זכות ושמחה בלב. המאפשרת לנו לקבל את הצד השני, לאהוב ולהכיל אות/ה. 
זאת משום שאנו אוהבים את הצדדים הטובים שיש בצד השני.
והם הם הצדדים היותר בולטים בראייתנו.
 
והחסרנות ?
 
כשמביטים במבט של חסד ולימוד זכות, כבר לא פוסלים את הצד השני בחמש הדקות הראשונות של הדייט. אלא את החסרונות כבר נשלים ביחד בהמשך הדרך אחרי החתונה -  עד 120.



נסיים בכך שאת סגולת הפשט של שידוכי ט"ו באב ויום הכיפורים, אפשר לאמץ וליישם משך כל השנה כולה שט"ו באב הוא רק יום תחילת התיקון. 
 
 
חג ט"ו באב שמח  
אלי גרון
לשאלות והתייעצות בנושאי זוגיות לרווקים/ות ונשואים
 02-5792540
 
 

 
 
מצווה בקליק - פרגן לחבריך והעבר להם את המאמר
 






 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים