וידאו טעימה מוובינר להתחתן בפחות משנה  |  
 

"אני חייב לחיות איתה לפני החתונה על מנת להיות בטוח"
אמר לי הבחור

שמעתי אותך, ומי שחושב כך הוא שקרן ומנוול. לא, לא אתה. אלא ההוא שחושב שעל מנת לבנות בית צריך שבנות ישראל יהיו הפקר חלילה. כי זה מה שחשוב ע"פ דעתו המשובשת (שלא לומר ע"פ תאוותו) על מנת להקים בית בישראל.

במידה שהוא לא נפגש איתה על מנת להקים בית, אלא רק נותן לה לחשוב כך, ובינתיים הוא מנצל את גופה. אז לא טעיתי -  הוא אכן שקרן ומנווול, וצריך להיזהר ממנו. 




עכשיו אסביר בניחותא : אני אומר שיש שקר בטענה נפוצה זו משום שיחסי אישות לפני החתונה לא מלמדים כלום, ולא מקדמים כלום בנושא החתונה.
להיפך הניסיון מראה שהגורם מספר אחת לאיחור גיל החתונה בציבור הכללי בדורנו הוא : החיים ביחד לפני החתונה !!!
כלומר לא רק שזה לא מקדם, אלא זה גם מרחיק את החתונה.


כל אחד מאיתנו וודאי מכיר סיפורים על זוגות החיים יחד מספר שנים לפני החתונה. שנדחתה לקיץ, שנדחתה לחורף, שנדחתה לקיץ שאחריה משום שעכשיו אין לאן למהר.
עד שמחליטים שכבר שלא בטוחים, או שרבים. ובסוף נפרדים עם לב שבור ושנים אבודות, בלי ילדים.


שלא לדבר על שני וידויים ששמעתי באופן אישי בשיחות עם זוגות, על הפלות שעשו מחיים ביחד לפני החתונה.
הפלות של תינוקות בריאים רק משום שההורים לא היו נשואים. וכל החיים מצטערים על כך.  


עקב ההפלה זוג אחד כבר לא יוכל להביא ילדים לעולם
מפני שהרחם נפגע במהלך ההפלה.
כל זאת מלבד העובדה שלחיות ביחד לפני החתונה זה
מהגורמים החשובים לבעיית הרווקות המאוחרת ולשיעור הגירושין ההולך וגדל בדורנו. (ובהמשך אסביר)


 
המסקנה
כל מה שאתה חושב שתדע  על האישה שלך לפני החתונה ע"י שתחייה איתה. (נכון לגבי שני המינים)
אתה יכול לדעת גם בלי לחיות איתה לפני החתונה.
ע"י שיחה נעימה איתה, ע"י שתראה איך היא חיה כרווקה עם משפחתה וחברותיה. ע"י כלים וכללים נוספים שאתן לך כיצד לקלוט את הצד השני.  בסדנת "סודות הצלחת הדייטים"

מבלי להיכנס כרגע לפרטים על מה יש לשים דגש על מנת לקלוט את הצד השני אומר, שהעיקרון הוא שאדם שמדבר בעדינות, ואוכל בעדינות. גם ינהג עם אשתו בעדינות.
את זאת ניתן לדעת כמובן גם בלי לחיות ביחד לפני החתונה.

דבר אחד ברור, אף פעם לא תדע הכל. אף אחד לא יודע הכל לפני החתונה, לכן אנו מתחתנים עם מי שנראה לנו אדם אמין, בעל מידות טובות, שנראה לנו כרגע ע"פ ראות עינינו שטוב יהיה להיות לצידו כל החיים, ושאנחנו אוהבים אותו. (אם זה בסדר ההפוך זה מתכון לבעיות)

בקיצור  : לפני החתונה אנו  לא מכירים את האדם לפי התנהגותו במצב כזה או אחר, עד כדיי שמכירים את האדם כל המצבים.
אי אפשר אף פעם להקיף את כל הפרטים.

אלא אנו מתחתנים ע"פ מה שאנו מזהים את האופי של האדם.
הרי אותו האופי הוא זה שיפעל באין סוף מקרים.
אם אדם אגואיסט, או אם אדם אידאליסט, אם אדם קמצן, או פזרן, סגור או פתוח, נעים הליכות או גס רוח וכ"ו.


עלינו לזהות את האופי האמיתי שלו, זאת ניתן לעשות על ידי הכרות של מספר חודשים ואף פחות מכך, ולפי זה מתחתנים.
כך שאין צורך לחיות ביחד לפני החתונה - זה גם לא עוזר באמת לברר יותר את האופי של הצד השני. גם כי מקדם ההתנהגות הטובה נמשך כמו בדייטים שכולם נחמדים לפני החתונה. וגם מפני שאם לא קלטתי את האופי של הבחור/ה לפני המגורים ביחד. אני גם לא יעשה זאת אחרי המגורים ביחד.


לא שכחנו שיש גם צד שני למטבע. לא פעם המגורים יחדיו לפני החתונה גורמים לזוגות להגיע למצב של מיצוי  האהבה בניהם, מה שמוביל  בסופו של דבר לסיום הקשר.



מגורים יחדיו לפני החתונה לא דומים לחיים שלאחר החתונה. אחרי החתונה, המחויבות אחד לשני ברורה, ההחלטה לבחור בן/ בת זוג לכל החיים ברורה. וגם ישנה התחדשות תמידית בחיי הנישואין, נולדים ילדים, קונים דירה, הילדים גודלים, וכ"ו.


מה שאין כן במגורים יחדיו לפני החתונה. שם אין התחדשות בחיים המשותפים, הזוג שוקע לחיי שיגרה אפרורוים, כבר אין את הכיף וההתחדשות שהיו פעם, אחרי שנה / שנתיים ממצים את האהבה בניהם,
ואכן 60% מהזוגות שחיים יחדיו לפני החתונה נפרדים בסופו של דבר. (אחרי שנתיים יותר סיכוי להיפרד מאשר להמשיך, מלבד הזמן האבוד)
כמו שכבר כתבתי המגורים יחדיו לפני החתונה הם מהסיבות הבולטות לבעיית הרווקת המאוחרת בדורנו.


נתונים אלו אינם שלי, הם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היושבת במשרד ראש הממשלה.
בשנת 1970 היו במדינת ישראל בין גילאי 29 - 25 :   27% רווקים בלבד. אך בשנת 2012 על אותה שכבת גיל  29 - 25 היו במדינת ישראל 65% רווקים.

ליתר דיוק בירושלים 50% רווקים, בפתח תקוה 65% רווקים, ובתל אביב 80% רווקים בין גילאי 29 - 25 בשנת 2012   

כאשר הנתון המרכזי הגורם לשינוי הזה משנת 1970 הוא היקף תופעת המגורים המשותפים לפני החתונה. 

לנתונים אלו השלכות מרחיקות לכת בנושא הולדת ילדים והתפתחות עם ישראל בדור הזה ובדורות הבאים.

לכן אמרתי מנוול : משום שהמעשה הזה יגרום לשני בני הזוג להתנוול וליבול. להיות חסרי מוטיבציה להקים את ביתם. גם אם לא יגררו רגלים ויתחתנו בסופו של דבר 
לאורך כל חייהם תהיה חסרה לכם התקופה של ההתגעגעות אחד לשני
תקופת האירוסין.



וכאן אני נכנס לנושא הבא 
החיים ע"פ היהדות גם לפני החתונה וגם אחרי החתונה בנויים משני תקופות.
תקופת הריחוק, בה בונים את הכלים.
ותקופת הקירבה, בה מכילים את האור.
זאת עושים בהתאם לגודל הכלים שבונים בתקופת הריחוק.

וכך אומרת הגמרא :
"תניא היה רבי מאיר אומר מפני מה אמרה תורה נדה לשבעה (מרוחקת לבעלה שבעה ימים מהתורה) מפני שרגיל בה וקץ בה.  אמרה תורה תהא טמאה שבעת ימים. כדי שתהיה חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה"  (מסכת נידה דף ל"א:)

היינו התקופה שבה אסור לבני הזוג לגעת אחד בשני ע"פ ההלכה, קל וחומר לקיים יחסי אישות.
היא התקופה הגורמת להתחדשות ורעננות תמידיים בזוגיות בזמן הנישואין, לאורך השנים הארוכות. ומפני הצימאון, החוסר והריחוק שנוצר בקשר, בתקופת הריחוק. התוצאה היא כדברי הגמרא, שתהא חביבה על בעלה כשנטהרת, כשעת כניסתה לחופה גם אחרי שנות נישואין ארוכות.


שגם אז בשעת כניסתה לחופה היה זה אחרי זמן ארוך.
בו הקשר הנפשי האמיץ בן בני הזוג הגיע לשיאו,
ומאידך לא הגיע לפורקן הגופני.
לכן אהבה לא מומשה ונשארה בטהרתה, בחוזקה עצומה.
(מה שלא קורה אצל אלו שלא שומרים נגיעה)

על כן ימי האירוסין ישארו לעד בעיני הזוג כימים שטוב להיזכר בהם בערגה, ולדלות מהם כוחות לימים קשים ומשברים.
ימי התום של האהבה, עת עול החיים האפרוריים לא העיב על חיי הזוג, כי לא היה עול של בית משותף 

דווקא קשר רומנטי אידאלי מנותק מעול החיים. + הרחוק הגופני המגביר את הרצון להיות אחד עם השני.  
הוא הדבר  שגורם לאהבה לפרוח בשיא עוצמתה, ויש בכוחו לחמש את בני הזוג באהבה זו  – למשך כל ימי חייהם. 

כמו שנאמר בספר הושע " וארשתיך לי לעולם " (הושע, ב') למרות שכבר התחתנו, האירוסין נמשכים לעולם, 
שמשם ישאב הזוג כוחות, רעננות והתחדשות למשך כל ימי חייו.

מי שלא שומר נגיעה, או שחי חיי אישות לפני החתונה
מפספס את כל זאת.
ובשעת משבר אין לו לאן לחזור ולשאוב את התחדשות האהבה.
על כן נמצא ע"פ רוב שזוגות שחיו לפני החתונה ביחד.
(וזוגות שלא שמרו על טהרת המשפחה.) עייפו אחד מהשני.

אם אחרי שנה, שנתיים, שלוש, ואף יותר. שחיו ביחד ואז נפרדו. ואם כזוגות נשואים שהתגרשו.
וכמו שכתבתי למעלה שחיים משותפים לפני החתונה הם לדעתי מהגורמים המרכזיים שבסופו של דבר לאחוז הגירושין הגבוה בדורנו.

אך לא רק זאת. נתוני הגירושין במדינת ישראל מעידים על כך. בשנת 2015 נפתחו ברבנות 42,000 תיקי נישואין. אך לעומתם נפתחו גם 14,000 תיקי גירושין. היינו קרוב ל- 30% מהזוגות היהודים בישראל מתגרשים.
אלא שהתפלגות תיקי הגירושין היא כזאת :
חילונים אחד לשלוש זוגות
דתיים לאומים אחד לשש עשרה זוגות.
וחרדים אחד לעשרים וארבע זוגות.  

על מנת להסביר את הפער העצום הזה בין אחוזי הגירושין החילוניים לאלו הדתיים..
לא יהיה נכון להגיד באופן גורף שכל החילונים אינם יודעים להתנהג, או כל החילוניים רוצים להתגרש וכ"ו. הרי ישנם רבים מהם מתוקנים במידות ורוצים לקיים חיי משפחה נורמלים ובכל זאת התגרשו.
לכן חוזרים הדברים לדינמיות הנוצרת (או לא נוצרת)  בין בני הזוג בדבר האור והכלים כמו שכתבתי. . . . שתהה האישה חביבה על בעלה לאורך שנות הנישואין, כשעת כניסתה לחופה.
מה שמביא אותי למסקנה שכמה בתים יכולנו להציל מעם ישראל, אילו היו שומרים הלכות טהרה. 

לכן מי שחי עם זוגתו לפני החתונה. משקר לעצמו ולזוגתו בבניית הקשר הבריא בניהם. ומנוול אותו לאורך זמן.

יחד עם זאת אני כמובן מלמד זכות על אותם אנשים שעושים זאת ללא ידיעה. ויהי רצון שדברי אלה ואחרים יופצו ע"י הקוראים אותם, ויגיעו לאותם האנשים הצריכים לקרוא דברים אלו.

 
אנו בביה"ס לזוגיות בואי כלה : עמלנו רבות על מנת לבנות עבורך את קורסים וסדנאות בהם ניתן ללמוד באופן שיטתי, ומאוד מעשי. כיצד להיפגש נכון על מנת להגיע אל מתחת לחופה במהלך של מספר חודשים מהיום.
ובאופן שישפיע על כך חייך כאדם נשוי הבונה את הזוגיות שלו בדרך הנכונה.

 



באהבה רבה
אלי גרון
02-5792540

אשמח לקרוא את תגובותיכם המחכימות
 
  

 

נהנית מהמאמר ?   פרגן לחבריך ושלח להם קישור


 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

לייבסיטי - בניית אתרים